דיויד ברוזה – "האישה שאיתי"

 

40 שנים לצאת אחד האלבומים הישראלים הנמכרים בכל הזמנים.

דיוויד ברוזה בזאפה תל אביב מרץ 2023 צילום :רוני טוביה

בשבוע שעבר התקיים מופע לזכרו של יצחק קלפטר בג`יפסי בשילת.

ערב מרגש באולם עמוס מפה לפה וכולו תכנון הפקה וביצוע של חברי קבוצת הפייסבוק "צליל מכוון", בניצוחו של המוזיקאי המחונן אריה אבן צור. לא בכדי מוזכר בכתבה זו יצחק קלפטר. בשנת 1977 יזם יונתן גפן מופע מוזיקלי שנקרא "שיחות סלון". לצורך המופע כתב גפן 11 שירים שלא מעט מהם הפכו ללהיטם כמו : "אי ירוק בים", "שיר אהבה בדואי", הנעימה "תמונה" שמשמשת עד היום כנעימת פתיחת לתוכנית "ארבע אחרי הצהריים" והדואט "עד עולם אחכה". את רוב הלחנים במופע כתב יצחק קלפטר.

קלפטר ויעל לוי היו הסולנים באותו מופע. לאחר מספר הופעות פרש יצחק קלפטר לאחר שלא חש בטוב. במקומו הוקפץ להחליפו בחור צעיר שזה עתה השתחרר מצה"ל מצוות הווי חיל האוויר ושמו דיוויד ברוזה.

דיוויד ברוזה החליף למעשה את יצחק קלפטר בכל השירים של המופע. לפני אחת ההופעות, התחמם ברוזה עם נגינה ושר בספרדית שיר שהכיר. יונתן גפן זיהה מייד משהו אחר וביקש מברוזה ששלט מעט בשפה הספרדית, לתרגם לו את השיר. יונתן גפן פרש לחצי שעה כדי לכתוב מילים בעברית לשיר ששמע וכך נולד לו הרעיון לאלבום שיצא לאחר כחמש שנים שנקרא "האישה שאיתי". האלבום מכיל תשע רצועות כל השירים נכתבו בגרסה העברית על ידי יונתן גפן למעט השיר האחרון "הרומבה" שכתב גפן והלחין דיויד ברוזה. אומנים ספרדיים כמו : ז`ואן מנואל סראט, פדריקו גארסיה לורקה, פאקו איבנז,  אוונחלינה סוברדו וחוזה הרדיה אחראים למילים והלחנים המקוריים.

ברוזה נולד בשם דויד סיימון ברוויק ברוזה. אימו היא הזמרת שרונה אהרון. את תקופת הנעורים שלו בילה ברוזה בספרד שם אביו עבד בשליחות. דיוויד ברוזה הושפע מאוד מהמוזיקה הספרדית. הוא הושפע בעיקר מהמשורר אנטוניו מצ`אדו שהיה סמל להתנגדות למשטר הדיקטטורי של הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו. פרנקו השליט בספרד שלטון דיקטטורי-פשיסטי מ-1939 ועד מותו בשנת .1975 אנטוניו מצ`אדו מצא את מותו בהמלטות מהשלטון כאשר חצה ברגל את הגבול מספרד לצרפת.

לאחר עבודה שנמשכה חמש שנים וכללה איסוף, ותרגום של החומרים .הקליט דיוויד ברוזה בשנת 1994 את כל השירים לאלבום בחודש אחד בלבד.

 

צילום: רוני טוביה

"האישה שאיתי"

הסיפור על השיר שכתב והלחין ז`ואן מנואל סראט וכתב גרסה עברית יונתן גפן, מספר על "שיר אהבה ייחודי מבחינת האגו הגברי" לדבריו של דיויד ברוזה. "קודם כל להודות בזה שהיא שווה עבורך הרבה מעבר לחבריך שווה עבורך את הכלא, ההורים נגד אבל אתה איתה. להודות בזה ועוד בשיר. בשביל רומנטיקה הגבר מוותר כאן על כל האגו והפאסון. שיר שכולו מביע התמסרות למען האהבה"

 

בשנת 1994 כאשר השיר נשלח כסינגל לתחנות הרדיו נוצרה בעיה להשמיע אותו עם המילה "זיונים" בשיר המקורי בספרדית הוויתור היה על החברים והצעצועים, ויונתן גפן בחר להחליף את המילה. לאחר ויכוח בין השניים התעקש דיוויד ברוזה לשיר כמתוכנן. ברשתות הרדיו כיסו את המילה "זיונים" בפיפס שאורכו הותאם למילה ונלקח מאות החדשות. כיום, משמיעות תחנות הרדיו את השיר ללא צנזור. בעקבות הצלחת התקליט, בספטמבר 1984, הגיעה מחבר השיר "האשה שאיתי", ז`ואן מנואל סראט, לסיבוב הופעות בישראל.

מה שקדם להוצאת האלבום הייתה מלחמת לבנון הראשונה, ברוזה היה בשירות מילואים בהופעות לחיילים בלבנון. היצירה שלו שקעה עקב החוויות הקשות שחווה בלבנון, וגם מכירות תקליטו הקודם, "קלף", שלא זכה להצלחה. רותי גביזון, בת זוגו דאז של ברוזה, שכנעה אותו להפיק תקליט שיכיל את שירי האהבה הספרדיים שנהג לשיר לה.

הפקת התקליט:

מי  שעיבד את הלחנים היה לואי להב שנתן לשירים גוון רוקיסטי, עם דגש על נגינת גיטרה ספרדית של  דיוויד ברוזה. הנגנים באלבום היו : אילן וייל בטרומבון, רמי לוין בקלידים, דניאל לאונרדו פרנקל, אלון הלל וז`אן פול זימבריס בתופים, ויקטור לוסקי בכלי הקשה ומיקי שביב ופדרו זיידמן בגיטרה בס וקונטרבס. יהודה עדר בגיטרה. מיקי קם, גיא יפה וענת רקם שרו קולות רקע.

התקליט זכה להצלחה מטאורית. תוך שמונה ימים הגיע למעמד של אלבום פלטינה ומכר 40 אלף עותקים. כעבור שלושה חודשים הכפיל ונמכרו כבר ב-80 אלף עותקים. עד סוף שנת 1983 נמכרו ממנו 125 אלף עותקים. האלבום, למרות שרק שיר אחד מקורי שלו "הרומבה" צעד במצעדים השנתיים, זכה לאלבום השנה ודיוויד ברוזה לזמר השנה. הוא איחד בין קהלים רבים ושונים, מבוגרים וצערים. המילים שכתב יונתן גפן לא תמיד נשמעו כמו שירי משוררים כמו צמד המילים שעד היום ההקשר לא ממש מובן "מסכן חוואניטו".

 שירים רבים מהתקליט הפכו ללהיטים, בהם "האשה שאתי", "סיגליות", "טיו אלברטו", "כמו שאת". האלבום "האישה שאיתי" הוא הנמכר ביותר בישראל בכל הזמנים עם למעלה

 מ-200 אלף עותקים שנמכרו – פלטינה מחומשת בעידן התקליטים.