לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ

 

המינגווי, "איים בזרם", והמילואים בסואץ. כיצד נולד השיר שכתב מאיר אריאל?

כל מי שקרא את הספר עב הכרס (במונחים שלי) "איים בזרם" נתקל ב511 עמודים מרתקים שכתב ארנסט המינגווי. המסע של גיבור הספר תומאס האדסון הוא בלתי אפשרי עד כדי מדהים. תומאס האדסון  צייר מוערך מחלק את זמנו בין פלורידה לבין הוואנה שבקובה.

סיפור חייו של הגיבור של המינגווי מתרחש במהלך שתי מלחמות העולם, בתווך, שלושת בניו, רעייתו לשעבר, עד סיום מרתק בו נתקל גיבורנו בצוללת גרמנית בים הקריבי.

מאיר אריאל שכונה "הצנחן המזמר" הגיע לשרות מילואים בסיני במסגרת גדוד 416 של חטיבת הצנחנים. הוא גוייס בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים. חברו של מאיר אריאל דורי בן זאב הגיע לגזרה של העיר סואץ, בה ישבה חטיבת הצנחנים. בן זאב התבקש להקליט תוכנית עבור גלי צה"ל מאיר אריאל ביצע עבור ידידו הטוב 4 שירים וביניהם השיר החדש שכתב "לילה שקט עבר על כוחותינו בסואץ".

"קורא "איים בזרם" מאת ארנסט המינגווי
תרגם את זה יפה אהרן אמיר
אז עוד מעט הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו
והוא אחד העצובים בעיר"

מאיר אריאל סיפר באותה עת כי קרא את הספר "איים בזרם" בזמן שירות המילואים, הוא עצר בנקודה מסוימת כדי לבצע את חובת השמירה במגדל.  לאחר שירד מהשמירה המשיך מאיר אריאל המרותק לספר את הקריאה עד שסיים אותו.

"נפלו איש על צווארי אישה, היא בדרנית של חיילים
  אבל הלילה היא שלו אם הוא רוצה
  הייתה אשתו הראשונה והם עכשיו נוסעים אליו
  אני עכשיו אל השמירה יוצא"

המינגווי השכיל לקחת את הקוראים למחוזות צדדיים, ונכנס לפרטי פרטים ולא חסך שום פרט בעלילה המסתבכת. ישנם קוים מקבילים בין חייו הסוערים של המינגווי לבין גיבור הספר תומאס האדסון.

מאיר אריאל שמצידו פרגן לתרגום של אהרון עמיר, היטיב לתמצת את סיפור העלילה וכלל בשירו את המציאות אותה הוא חווה במילואים במהלך השמירה ולאחריה. כל זאת בשמונה בתים ואחד נוסף שהוא כתב רק בשנת 1984 בצאת אלבומו "וגלוי עיניים" שם מופיע השיר ברצועה מספר 5.

"ירח שועלים מלא מרביץ בהיר את כל העיר
  ההר, הים, גזרת המגננה
  ומצלצל הטלפון ומודיעים שכנראה
  חוליית אויב אחת הסתננה"

ארנסט מילר המינגווי שזכה בפרס פוליצר על ספרו "הזקן והים" מצא את מותו לאחר ששם קץ לחייו ב2 ביולי שנת 1961 באיידהו שבארצות הברית.

ספרו של המינגווי "איים בזרם" התפרסם רק תשע שנים לאחר מותו בשנת 1970. שנתיים לאחר מכן ראה אור בעברית עם תרגום של אהרון עמיר בהוצאת `עם עובד`. מאיר אריאל קרא את הספר סמוך לזמן הוצאתו.

בבית השישי מתייחס מאיר אריאל לשיר שהוא שומע ברדיו "לך לך" של הפרברים :

"ולך לך שרים לי במצעד הפזמונים,
  הייתי טס לא רק הולך מכאן כעת"

במפגשים המוזיקליים של `צליל מכוון` אני תמיד נהנה לראות את חברי הטוב יואל בן-חמו אוחז בגיטרה ונכנס לשיר לאורך כל תשעת הבתים מבלי לעצור תוך כדי שהוא סוחף את כל הסובבים אותו במעגל השירה.אין ספק שמאיר אריאל הותיר אחריו שיר נפלא בכתיבה ובלחן. כנראה שגם עשה יחסי ציבור נהדרים לספר "איים בזרם".

 בשנת 1984 הוסיף אריאל בית וזווית נוספת לשיר דרך עיניו עם גזרה נוספת בצידון שבלבנון. מאיר אריאל מסיים את השיר בצורה האופיינית רק לו:

"נפלו שני תה פלחי תפוח, עוד ארבע חמש סיגריות
כי פתאום נתקע לי כאן השיר,
אבל עכשיו הוא יצחק אותה על המיטה הרחבה שלו
והוא אחד העצובים בעיר
לילה שקט עבר על כוחותינו בצידון"