יורם טהר לב

 

סיפור חייו של הפזמונאי מקיבוץ יגור שהלך השבוע לעולמו

ביום חמישי שעבר כאשר נתבשרנו על לכתו של הפזמונאי יורם טהר לב, חובבי מוזיקה רבים החלו להעלות קטעי וידאו המוקירים את זכרו - הן בכתיבת שירים והן בקטעי ספרות והומור אשר כתב. רק אז הרבה הבינו כמה גדול היה יורם טהר לב.

צילום : Lena Filler

 

ילדותו:

 יורם טהר לב נולד ב-24 ביוני בשנת 1938. הוריו, חלוצים ליטאים התגוררו בקיבוץ יגור שם נולד יורם. אביו חיים טהר לב היה סופר משורר ומחזאי, אך במקצועו בקיבוץ היה אופה. האב חיים זיהה את הכישרון של בנו וקנה לו מחברת מקושטת בה כתב את שיריו הראשונים.

 ב-29 ביוני 1946, הטילו חיילים בריטים עוצר על הקיבוץ, במטרה לאתר כלי נשק של ההגנה והפלמ"ח. המבצע כונה בקרב המתיישבים היהודים  "השבת השחורה" הוא התנהל במקביל ב-27 ישובים ברחבי הארץ. באותה שבת טראומטית נעצרו כ-300 חברי קיבוץ יגור. והילדים ההמומים נותרו בקיבוץ. בתום האירועים הגיע יורם טהר לב לביתו שבקיבוץ וגילה כי הבית בו התגוררו בני משפחתו היה הפוך והושחת מהיסוד. מחברת השירים שאותה כל כך אהב נעלמה לה. השירים שכתב אבדו עם אירועי "השבת השחורה" בקיבוץ יגור.

 

צילום : Lena Filler

 

מאז החליט יורם ללמוד את כל שיריו בעל פה על כל צרה שלא תבוא...

הפזמונאי שייקה פייקוב שחווה כילד את אותם אירועי "השבת השחורה" בקיבוצו אשדות יעקב, נפרד השבוע מיורם טהר לב ומעלה זיכרון מאותם ימים.

"אני פשוט לא מצליח לתפוש את לכתו של האיש היקר והכישרוני הזה, יורם טהר לב, לאחר היכרות רבת שנים משנות הילדות מאז בית הספר היסודי כשפינו אותנו, הילדים, במלחמת השחרור ,מאשדות יעקב לקיבוץ יגור".

שיתוף הפעולה בין השניים הוליד שירים שהלחין פייקוב למילים של טהר לב כמו : "לו הייתה לי שושנה", "שירו" שביצעה שרל`ה שרון בארוויזיון, "בואי נשוב אל הטנגו" שביצע יהורם גאון, ושיר הילדים "מה אוהב אייל" שביצעו דורית ראובני ולילך גליקסמן.

 "אני נשאר עם חלל בלב ..יהי זכרו ברוך" נפרד שייקה פייקוב.

צילום : Lena Filler

 

יצירותיו:

בצבא שירת יורם טהר לב ככתב בעיתון "במחנה גדנ"ע" שם רכש את מיומנות הכתיבה שתבוא לידי ביטוי עם השנים. לאחר מכן שימש כעורך עיתון זה ו`במחנה נח"ל`. במשך שנים רבות עבד כעורך בהוצאה לאור של משרד הביטחון.

שירו הראשון של יורם טהר לב "את ואני והרוח" הולחן על ידי נחצ`ה היימן ובוצע על ידי הפרברים. הסיפור מאחורי השיר התרחש בשנת 1964 כאשר נסע טהר לב על ציר יגור-תל אביב ברכבת, ושם חיבר את השיר. רעייתו נורית זרחי שהיא משוררת בפני עצמה, מצאה את השיר בכיס חולצתו ועודדה אותו להלחינו. השיר זכה להצלחה וזוכה עד היום לעדנה.

יורם טהר לב התחיל בכתיבה שירים. שירתו ה"רצינית" מרוכזת בארבעה ספרים, הניזונים בעיקרם מחוויות הילדות והבגרות המוקדמת בקיבוץ: "משק יגור טיוטה" (1975); "הנשיקה הראשונה" (1979); "שיישאר בינינו" (1982); "הנשיקה השנייה" (1985). השירים הם קצרים ברובם, והם מציגים ברגישות ובהומור עדין , חוויות מקומיות, עולמיות, וגם של גיל ההתבגרות.

בקריה בתל אביב נתקל יום אחד בדודו דיין חבר מהשירות הצבאי. הוא הפגיש אותו עם שאול ביבר ורפי בן משה, שהיו אחראים על הלהקות הצבאיות.

יורם טהר לב הביא ללהקת הנח"ל בתחילה את השירים "ארבע אחרי הצהריים", "משה משה" ו"הוא לא כל כך חכם" בימאי  התוכנת היה דני ליטאי, והמפיק המוזיקלי היה יאיר רוזנבלום, שאיתו הלך יורם טהר לב כברת דרך ארוכה.

במהלך עבודתו עם הלהקות הצבאיות נולדו שירים כמו : "חסקה", "המלווה", "יידישע פיראטן" ו"אני מת" (לראות אותה הלילה), "מלאך מסולם יעקב", "עוד לא תמו כל פלאייך", "קום והתהלך בארץ", "אל הנח"ל", "נגן אקורדיון", "בן-גוריון" ושיר המלחמה  שזכה להצלחה אדירה "גבעת התחמושת".

בשנת 1970 התפרסם השיר "הבלדה על יואל משה סלומון" הפזמון שכתב יורם טהר לב הולחן על ידי שלום חנוך וביצע אותו אריק איינשטיין. השיר מבוסס על סיפור של רכישת קרקעות בכפר "אומלבס" אשר הובילו ליסודה של "אם המושבות " – פתח תקווה. יורם טהר לב כתב את השיר לאחר שקרא את ספרו של אברהם יערי משנת 1947 "זכרונות ארץ ישראל".

השיר עורר סערה קטנה לאחר שיואל משה סלומון הוצג כגורם מרכזי ביסודה של פתח תקווה בעוד השאר שטמפר, גוטמן, זרח ברנט הוצגו כשוליים בתרומתם דבר שלא התקבל על ידי צאצאיהם. מה שבטוח האירוע נחרט היטב בתודעה בזכות השיר.

"על כפיו יביא" -הוא פזמון שכתב יורם טהר לב והלחין יאיר רוזנבלום. הוא בוצע על ידי הזמרת רבקה זהר. השיר בנוי משלושה חלקים ובכל חלק מספר על בעל מלאכה אחר.

נגר, סנדלר, בנאי. השלושה מתוארים בשיר כעייפים מעמלם לאחר שנים רבות אבל מצפים להגשמת חלומות בעתיד. את השיר כתב יורם טהר לב אחר מלחמת ששת הימים.

במהלך שנות ה60 וה-70 נולדו הרבה להיטים שעליהם חתום יורם טהר לב וסגנונות לרוב,

למשל השיר "עוד יום יבוא" שכתב יורם טהר לב, והלחין אברהם דוד הכהן והפליא לסלסל זהר ארגוב.

באותן שנים נולדו שירים כמו : "היה לי חבר היה לי אח", "בפרדס ליד השוקת", "ישנן בנות", "אינך יכולה", "הדרך אל הכפר", "קום והתהלך בארץ", "על כפיו יביא", "הורה", "חסקה", "ההר הירוק תמיד", "ברבאבא", "אתה לי ארץ", "שהשמש תעבור עלי", "בלדה על סוס עם כתם על המצח", "בשביל אל הבריכות", "הגביע", "שמע בני", "אין כבר דרך חזרה", "עוד לא תמו כל פלאייך", "תמיד עולה המנגינה".

 

הזיקה למסורת:

יורם טהר לב השתייך לדור שהוריו היו קרובים למסורת. הם התרחקו מהדת אבל התנ"ך היה הספר שליווה אותם.  בשיריו של יורם טהר לב ניתן למצוא ביטויים תנכיים.

יורם טהר לב הוציא לאור בשנת את הספר "וטהר ליבנו" המבוסס על ספרו של רבי אליהו הכהן מאיזמיר משנת 1712 ונקרא "שבט המוסר" בספר מוצגים העמודים בעיצוב של ספר קודש, כאשר הטקסט המקורי מוצג במרכז העמוד ומצדדיו פרשנותו של טהר לב. זאת בדומה לדף גמרא.

הוצאת הספר עוררה את זעמו של הציבור החרדי. שהוציא קצפו גם על בית הדפוס הירושלמי ששיתף עם כך פעולה. בעקבות כך בית הדין של העדה החרדית הזמין את טהר לב ל"דין תורה". ודינו של הספר היה להישרף. כמובן שכל המהומה גרמה להוצאת הספרים להדפיס עוד ועוד עותקים.

צילום : Lena Filler

 

פטירתו של יורם טהר לב:

בשנותיו האחרונות התגורר יורם טהר לב, בכיכר המדינה בתל אביב הוא התחתן שלוש פעמים. היה סב לתשעה נכדים ושני נינים. נכדתו של טהר לב, היא הזמרת והיוצרת קמה ורדי.

לאחרונה נאבק טהר לב במחלת הסרטן. הוא נפטר ב-6 בינואר 2022 בביתו, בגיל 83.

נערך לו טקס אשכבה בתיאטרון הבימה בו נשאו דברים שר הביטחון בני גנץ ושר התרבות והספורט חילי טרופר. הוא נקבר בקיבוץ יגור.

במהלך שנות פועלו זכה טהר לב לפרסים רבים, אך בפרס ישראל לא זכה בחייו. דבר שעורר דיון פומבי לאחר פטירתו.