רוני טוביה / צליל מכוון

הסיפורים מאחורי השירים והאומנים

שיר שמח

 

הסיפור מאחורי השיר שנכתב לכבוד חג הפורים בעקבות אירוע טראומטי

בבית הספר בתיכון שבו למדתי היה בשכבה אקורדיוניסט מדופלם בשם שי.

בכל אירוע בית ספרי או חברי היה שולף שי את האקורדיון מהמזוודה הגדולה ומיד מנגן את "שיר שמח" שהתחיל במילים: "אם גם ראשינו שח ועצב סובבנו..." תמיד השיר הסוחף היה עושה את העבודה ומכניס את כולם לאווירה צוהלת ושמחה.

ב-10.3.1949 נכבשה העיר אילת, במבצע עובדה שהיה אחרון המבצעים של צה"ל במלחמת העצמאות. חטיבת הנגב שהגיעו ראשונים ל`אום אל רשרש` כפי שכונתה אז העיר אילת, אלתרו את `דגל הדיו` המפורסם שאותו הניף סרן אברהם (בר) אדן לימים אלוף פיקוד הדרום.

יעקב אורלנד - מתוך ארכיון אורלנד אוניברסיטת בר אילן

בכל שנה באותו מועד וגם בשנת 1954 ארבעה ימים לפני פורים, חגגו את שחרורה של אילת.

עם תום החגיגות יצא אוטובוס של המשתתפים באירוע ונקלע למארב במעלה העקרבים שמדרום לדימונה. אש נפתחה לעבר האוטובוס ואחד עשר מנוסעיו נרצחו. הישוב היהודי היה בהלם מהמאורע, ערב פורים חל למחרת היום.

במועדון `מילוא` שבחיפה, תוכננה מסיבת פורים בהשתתפות ידוענים רבים אנשי בוהמה ותרבות וגם שרים חברי כנסת ובראשם משה שרת.

משה שרת בנוסף לתפקידו כשר החוץ שימש כראש הממשלה בפועל לאחר שדוד בן גוריון פרש מתפקידו ב-7 בדצמבר 1954 מספר חודשים קודם לכן ועבר לשדה בוקר.

שרת נכנס למועדון `מילוא`, וזיהה המבטים של הנוכחים נפולים, וזאת למרות ערב חג פורים ובגלל הפיגוע שארע במעלה העקרבים.

משה שרת - מתוך אתר הכנסת

לפתע הבחין ראש הממשלה כי בפינת האולם מסתודדים להם שני היוצרים הבולטים של אותה תקופה. יעקב אורלנד ומרדכי זעירא.

משה שרת פנה לשניים תוך כדי שהוא אחוז בזרועותיהם, ומושך אותם אל חדר צדדי שהיה במקום. ההנחיה הייתה לא לצאת מהחדר עד שהשניים כותבים שיר שמח לרגל המאורע שיר אשר ירים את מצב רוחם של החוגגים, בכל זאת פורים.

כעבור זמן לא רב יצאו שני היוצרים המחוננים מהחדר, כאשר באמתחתם שיר שאפילו נקרא "שיר שמח" ממש לפי בקשתו של משה שרת.

משה שרת הגיע ממשפחה מוזיקלית, אחיו יהודה שרת היה מלחין ומורה למוזיקה ידוע החל  מתקופת העלייה השנייה ועד למותו בשנת 1979 . יהודה שרת הלחין מספר משיריה של רחל המשוררת. האחות למשפחת שרת, רבקה, הייתה בעצמה מורה לפסנתר, כך שהמוזיקה לא הייתה זרה לראש הממשלה.

אורלנד וזעירא בצאתם מהחדר בו נכתב "שיר שמח" פנו למשה שרת וביקשו ממנו לבצע עימם בבכורה עולמית את השיר שהרגע כתבו. שרת לא היסס וכאחד שידע לקרוא תווים ביצע לראשונה את השיר מול שאר החוגגים.

"אִם גַּם רֹאשֵׁנוּ שַׁח / וְעֶצֶב סוֹבְבָנו
הָבָה וְנִתְלַקַּח / מִן הַשִּׂמְחָה שֶׁבָּנוּ.

הַי, הַי,
הָבָה וְנִתְמַלֵּא /שִׂמְחָה, שִׂמְחָה כִּמְלֹא הָעַיִן,
הַי, הַי,
שִׁירוּ עֲלֵה, עֲלֵה
עֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִ / עֲלֵה וּבְעַר הַיַּיִן"

מרדכי זעירא - מתוך ויקיפדיה

 

הביצוע המוכר ביותר של "שיר שמח"  הוקלט על ידי אבי ואסתר עופרים

ובהמשך זכה השיר לביצועים נוספים של שוקולד מנטה מסטיק וגם צמד הדודאים.

"שיר שמח" מוכר במעגלים של ריקודי העם.

 

 

 

 

 

 




הכנס/י תגובה

כל הזכויות שמורות