ארץ - שייקה פייקוב

צליל מכוון / רוני טוביה

`ארץ` -שייקה פייקוב

הסיפור מאחורי כתיבת השיר שהפך להמנון הבלתי פורמלי של התפוצות

תמונה מתוך האוסף של שייקה פייקוב

בשנת 1987 עלו לארץ ישראל שר הבריאות יולי אדלשטיין ואשתו טטיאנה שהיו מסורבי עליה מברית המועצות לשעבר.

באותה שנה הזמינה ח"כ לשעבר גאולה כהן את הזוג אדלשטיין  לחגוג בביתה את חג שבועות עם כל מיני ידוענים. באירוע ניגן רן אלדמע שירים של חג השבועות. אחד השירים שנוגנו באותו ערב היה `ארץ` שכתב והלחין שייקה פייקוב שאף נכח אף הוא במקום.

"אֶרֶץ שֶׁנֹּאהַב ,הִיא לָנוּ אֵם וָאָב

אֶרֶץ שֶׁל הָעָם ,אֶרֶץ לְעוֹלָם

אֶרֶץ בָּהּ נוֹלַדְנוּ ,אֶרֶץ בָּהּ נִחְיֶה

יִהְיֶה מָה שֶׁיִּהְיֶה."

לפתע נעמדו על רגליהם  הזוג אדלשטיין למשמע השיר, כאשר גאולה כהן ביררה את פשר העניין, סיפר לה יולי אדלשטיין שנידון שלוש שנים קודם לכן למאסר במחנה כפייה סובייטי ב`גולאג` שליד ימת באיקל, כי במשך שנים שרו את השיר במחתרת כהמנון ואז היו נעמדים דום למשמע השיר.

ראשית הסיפור על השיר `ארץ` שיש לא מעט אנשים שמכפילים בשלוש את כותרת השיר בטעות , החל בקיבוץ מעברות בחגיגות היובל להיווסדו בשנת 1975. באירוע נכתבו שירים שאת רובם כתב חבר הקיבוץ אברהם תורן (בומי), צביקה כספי היה מנהל מוזיקלי של אותו מופע, ושייקה פייקוב הלחין את השירים.

מספר שייקה פייקוב : "חברי הקיבוץ יצרו מייצג מחיי הקיבוץ, ואני הלחנתי את המוזיקה ואת קטע המעבר שהושמע בכל פעם כשהעבירו תמונה. אותו קטע שהלחנתי  ליווה את התמונה לעד החלפתה לתמונה הבאה. קטע המעבר נכתב לאור בקשתו של צביקה כספי"

אותו לחן ומעבר מוזיקלי שנחרט לשייקה פייקוב בראש. ליווה אותו במשך זמן רב והסיפור עוד מתגלגל לו.

ביום בהיר התקשר לשייקה פייקוב האמרגן שלמה צח. וביקש ממנו שיכתוב שיר ישראלי לרוחמה רז שהייתה על סף שחרור מהצבא. פייקוב בבוקר הפגישה עם רוחמה, כתב את השיר לאותו לחן שהתנגן לו בראש ונשמר היטב מאותו אירוע של קיבוץ מעברות.

באולפן ההקלטות השיר התקבל בהתלהבות על ידי שלמה צח, אבל רוחמה רז הכוכבת העולה הצעירה של הלהקות הצבאיות ציננה את ההתלהבות וויתרה על השיר.

במקביל, כעבור זמן קצר יצר קשר יהורם גאון עם שייקה פייקוב, וביקש שיר ישראלי חדש לסיבוב הופעות עתידי ביחד עם דני גוטפריד. פייקוב השמיע ליהורם גאון את השיר `ארץ`, גאון התלהב מהשיר ואף שילם מקדמה עליו כדי שיוכל להשתמש בו ואף להקליט אותו. סוכם כי שייקה פייקוב יכין עיבוד לשיר אבל יהורם גאון לא הקליט את השיר באותו שלב.

לאחר ניסיונות כושלים מצידו של שייקה פייקוב לברר אם יהורם גאון הולך להשתמש בשיר. פנה אליו שוב שלמה צח. באותה שנה נבחרה הזמרת אילנית לתואר זמרת השנה, ובמצעד השנתי של שנת 1976 הוצג השיר לראשונה. אילנית אף הקליטה את השיר לאלבומה "תקליט מספר 20" שכלל גם את "שיר של יום חולין". השיר `ארץ` זכה מייד להצלחה אדירה ולהשמעות רבות. הוא כבש את מצעדי הפזמונים. בסוף אותה שנה הגיע למקום ה-9 במצעד השנתי.

הסיפור עם יהורם גאון רק הלך והסתבך כאשר שייקה פייקוב גילה כי יהורם גאון מאוד נפגע מהעברת השיר המצליח לאילנית.

פייקוב: "למחרת המצעד ופרסום השיר נפגשתי עם שלמה צח ברחוב דיזינגוף, ובאחד מדוכני העיתונים אני רואה ידיעה בעיתון ידיעות אחרונות לפיה יהורם גאון מאיים בתביעה  ומצוטט כי שלם לשייקה פייקוב 1500 לירות, והוא העביר את השיר `ארץ` לאילנית... כאשר צח ואני יצאנו לכיכר לפתע הופיע מולנו יהורם גאון עם אמרגנו דני פלץ. גאון התעלם ואף ביטל בתנועת יד את ניסיונות החיזור של שלמה צח שלקח גם אחריות על המהלך. יהורם גאון סירב לדבר איתי כ-10 שנים בעקבות אותו מקרה.

כעבור אותן שנים פגשתי את יהורם גאון באולפן ההקלטות ואמרתי לו: יהורם , חלפו 10 שנים, איך אוכל לפצות אותך? יהורם ענה : תכתוב לי שיר חדש. וכך נולד השיר `בואי נשוב אל הטנגו` (מילים יורם טהר לב לחן: שייקה פייקוב) שהפך לשלאגר"

בשנת 2002 יצא אוסף משיריו של יהורם גאון שנקרא התקליטונים 1ו-2, המכיל שני דיסקים עם 44 משיריו המוכרים של גאון,  וברצועה מספר 41 ישנה הקלטה של יהורם גאון לשיר `ארץ`.

השיר מסתיים במילים "הן הבטחת שאין זו אגדה" סוג של פניה ותזכורת לביטוי הידוע של בנימין זאב הרצל. השיר זכה למאות ואולי גם אלפים של ביצועים בארץ ובעולם. הוא הפך לריקוד עם סוחף. ונחשב לשיר הכי מזוהה עם שייקה פייקוב.